.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "שכונות בירושלים"
.
שכונת בית דוד
.
ברחוב הרב קוק ישנה שכונה קטנה הנקראת "בית דוד". המקום נראה כמו שכונת חצר בת שתי קומות, כאשר השכונה עצמה מהוה את הקומה הראשונה, ומעליה יש בניה יותר מאוחרת של משרדי "ועד כל הכוללים", בית הרב קוק ומקום יסודה של ישיבת "מרכז הרב".
ההסטוריה היהודית של השכונה מתחילה עם ר' מאיר אוירבאך – הרב מקאליש – שהיה רבה האשכנזי הראשי של ירושלים במאה ה – 19.
כתב עליו פנחס גרייבסקי ב"גנזי ירושלים":
"אמרתו היתה תמיד:"אתן ויתנו אחרים". הוא היה תמיד ראש הנותנים וראש המשתתפים בכל דבר, ובכל ענין ציבורי על הרחבת הישוב והתפתחותו. היה מן הראשונים בנדבותיו הפרטיות, ויהי תמיד החבר הראשון בכל שכונה, בכל פרוור ובכל קנין שדה וכרם, וכמו כן היה הרוח החיה ברעיון עבודת האדמה ועבודת בנין הארץ…. הוא היה הראשון שקנה מן הנוכרים את המגרש הגדול במרכז ירושלים, וימכרהו אחר כך לר' דוד רייז אשר בנה עליו עשרה בתים יפים בעד עניי עדת האשכנזים, לשבת בהם שלש שנים חליפות חינם, ויקראם בשם "בית דוד"."
למעשה הקרקע שנקנתה על ידי ר' מאיר אוירבאך יועדה לבנית שכונה בשם "נחלת ישורון". שכונה זו היתה אמורה להבנות על ידי "ועד כוללות פרושים וחסידים", אך תכנית זו לא יצאה לפועל.
בשנת תרכ"ו (1866) עלה לארץ ר' דוד רייז מינובה שבפולין. הוא היה עשיר גדול וחסוך בנים, שהשקיע את כל הונו בבנין ירושלים ובצדקה. הוא בנה חצר גדולה בעיר העתיקה על מנת שיגורו בה עניים שלש שנים חליפות. בסמוך לחצר בנה שני בתי כנסת: אחד לחסידים ואחד לפרושים. כן תרם לתלמודי תורה, ישיבות ולהרבה מוסדות צדקה וחסד.
וכתב עיתון "החבצלת" מיום יב' תשרי תרל"א (1870):
"מאז האירה ירושלים מכבוד הרב הגביר המפורסם, רודף צדקה וחסד, איש משכיל, ירא אלהים, מורינו הרב ר' דוד רייז נ"י, ותאירנה גם עיני בניה, כי צדקת פזרונו לא תתואר באומר ודברים. הוא מפריש סך רב מהונו לגמילות חסדים, ולכל נוקשה ורעב מראה טוב לבבו, ואין קץ לחסדיו הגדולים גם כיום, (כלומר ערב סוכות) בראותו ענות אחיו האומללים נשאו ליבו הטהורה ויתן אלף רובל לחלקם על ידי ממוני הכוללות לרעבי לחם. ישלם ה' פועלו, יחזקהו ויאמצהו וכל טוב יראהו."
זמן מה אחרי עליתו של דוד רייז לירושלים, חש בגופו, והרופאים יעצו לו להחליף את אויה של העיר העתיקה באויר פתוח, ואכן הוא עבר לגור במקום בו האויר צח ורענן ומשיב נפש, בשכונת נחלת שבעה.
בראש השנה של שנת 1872 עלה ר' דוד רייז לתורה, והגבאי יוסף ריבלין עשה לו "מי שברך" בו ר' דוד ברך את כל העוסקים בבנין ירושלים, ותרם שכונה בת עשר דירות.
אחרי החג קנה את האדמה מול שכונת נחלת שבעה מהועד הכללי, ובנה שכונה הנושאת את שמו "בית דוד", בה שוכנו עשר משפחות עניים ל – 3 שנים חליפות.
ר' דוד רייז לא זכה לראות בסיום הבניה ונפטר. שלט הנמצא במקום גם כיום, מנציח את פעלו, וכך כתוב בו:
"בעזרת ה' יתברך, ונתתי לכם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות, שם עולם אתן לו אשר לא יכרת. לזכרון עולם יהיה בהר הקודש בירושלים על שם הנדיב הנכבד המפורסם לשם ולתהילה כמורנו הרב דוד בן הרב יששכר רייז עליו השלום, וזוגתו הנדיבה מרת מענא בת ר' משה עליו השלום, אשר בשנת תרל"ב קנו את המגרש הזה, ובנו עשרת הבתים התחתיים ובית המדרש והקדישום לקרן קיימת עולם עבור עניי עדת האשכנזים בעיר הקודש ירושלים תבנה ותיכונן, מהכוללים הרשומים בצוואתו."
פנחס גרייבסקי מזכיר גם את ר' אברהם פראסט וכותב עליו ב"זכרון לחובבים ראשונים" ששכונת "בית דוד נבנתה על ידו ובהשתדלותו.
השכונה נבנתה כשכונת חצר בת קומה אחת. בשנת 1902 בנה הועד הכללי "כנסת ישראל" קומה שניה מעל האגף המזרחי של המבנה, והעביר לשם את משרדיו ששכנו קודם לכן בעיר העתיקה. פעילותו של ועד זה הכניסה רוח חיים בשכונה הקטנה, שכן המקום המה מאנשים שבאו למשרדי הועד, הן לעיניני הלואות והן לצרכים אחרים בהם טיפל הועד. משרדים אלה במתכונתם המצומצמת פועלים במקום עד עצם היום הזה.
בשנת תרפ"א (1921) נבחר הרב קוק כרבה האשכנזי של ארץ ישראל, ו"בית דוד" היה מקום עבודתו ומגוריו. למענו נבנה האגף העליון המערבי בעזרת תרומתו של הנדבן הרי פישל מארצות הברית. הכניסה לבית הרב קוק נפתחה ממערב לכניסה לשכונה, ומעליה שלט הקדשה לזכרו של הרי פישל, והקדשת המקום לדירה לרב הראשי של עדת האשכנזים.
בבית הרב קוק הוקם בית מדרש לתורה ולתפילה, והרב קוק גר בבית זה עד יום מותו בשנת 1935.
בשנת 1924 הוקמה במקום ישיבת "מרכז הרב קוק", ושכנה שם עד לשנות ה – 60, ואז עברה לשכונת קרית משה, בה היא שוכנת עד היום. כיום בבית הרב, ישנה תערוכה לציון דרכו ופועלו. בית המדרש עצמו וכן חדר עבודתו נשמרים במתכונתם
כבימים עברו.